31 בדצמבר 1999

ההחלטה הנוראית של ילצין

בריאותו הלקויה של ילצין מונעת ממנו לנהל את המדינה באופן מלא, ולכן באוגוסט 1998, לאחר משבר פיננסי שערער קשות את כלכלת המדינה, רוב צירי הדומא(הפרלמנט) של המדינה קוראים להתפטרותו של ילצין. המשבר הפוליטי החדש גורם לכמה שינויים בממשלה, ובסוף 1999 ילצין מחליט להתפטר, תוך שהוא מעביר את השלטון לראש הממשלה ולדימיר פוטין.

ראוי להזכיר שלפני משבר כלכלי, הייתה דרישה לרפורמים בחברה הרוסית. לכן, היה צפוי שבוריס נמצוב יהפוך ליורשו של ילצין. עם זאת, לאחר קריסת הרובל (המטבע הרוסי), הכל כאוטי ברוסיה. ילצין מסתמך על כוחו של קצין הביטחון לשעבר פוטין.

הוא מכריז על החלטתו ב-31 בדצמבר בטלוויזיה. באותו יום, פוטין חותם על צו המגן על ילצין מפני העמדה לדין ושומר על הטבות, והטבות משמעותיות לו ולמשפחתו.

כך מתחיל עידן של אחד הדיקטטורים האכזריים של זמננו, ולדימיר פוטין. בוריס נמצוב מצטרף לאופוזיציה והופך לחבר אופוזיציה החזק ביותר של רוסיה.