1989-1992
סכסוך בין מולדובה לטרנסניסטריה
הסכסוך בין מולדובה לטרנסניסטריה התחיל ב-1989, כאשר השפה היא הסיבה העיקרית. במהלך ה"פרסטרויקה", התפתחו תנועות לאומניות ברחבי הרפובליקות הסובייטיות. החזית העממית של מולדובה נוצר. נציגי תנועה זו מציגים אלפי סיסמאות אנטי-סובייטיות ואנטי-רוסיות בקישינב. אחת הדרישות העיקריות היא הכנסת שפה רשמית אחת - מולדובה.
ב-1 באוגוסט 1992 מסתיים השלב החם של מלחמת טרנסניסטריה במולדובה. זה המשך לאורך כל האביב והקיץ של 1992, כאשר קרבות גדולים התרחשו בדובוסרי ובנדר. את התפקיד המכריע במלחמה מילאה הארמייה ה-14 של רוסיה, בפיקודו של האלוף אלכסנדר לבד. למעשה, הוא גרר רשמית את רוסיה לסכסוך, ומולדובה אף פנתה לאו"ם בגלל "התוקפנות הגלויה של רוסיה".
סוגיית טרנסניסטריה לא הוסדרה כבר כמעט 30 שנה.
עם עליית הנשיא מאיה סנדו לשלטון ב-2020, מצב של סכסוך בטרנסניסטריה עשוי לעבור מקיפאון. באחד מדברים הראשונים היא קראה לרוסיה להוציא את חייליה מטרנסניסטריה ולהחליף אותם בנציגי OSCE. סנדו גם פועלת למען החזרה של יחסים הטובים עם אוקראינה, שנהרסו תחת הנשיא הפרו-רוסי לשעבר איגור דודון, שלמעשה קיבל חצי אי קרים כשטח רוסי. עם זאת, חיילים רוסים נשארים שם עד היום.